#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"רמב.
מי שיש ברגלו מכה ורוצה לצאת בסנדל יחיד באיזה רגל ישים אותו
ומדוע? "	"לרב הונא באותה שיש בה מכה,
דסבר שהסנדל למנוע צער עשוי, הילכך כשרואים אותו צולע יודעים שיש ברגלו מכה ואין חושדים אותו שטוען את השני בידו
אלא שפרסותיו קשות ואין צריך לסנדל אלא משום מכה. וגם אם יצחקו עליו שאינם רואים המכה לא ישלוף את הסנדל שמצטער
ביתדות הדרכים מחמת המכה. לחייא בר רב באותה שאין בה מכה, דסבר שהסנדל לשם תענוג עשוי ולכן נועל את נעלו ברגלו
השניה, וזו מכתה מוכחת עליו ומבינים שהמכה מונעתו מלנעול ולא חושדים אותו שנושא השניה וגם אין צוחקים
עליו."	שבת סא.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"רמג.
לצאת בשבת עם תפילין 1) מדוע אסור 2) מדוע אינו
חייב חטאת?<br>"	"1) לא מיבעי למ""ד ששבת לאו זמן תפילין הוא שלכן
אסור, אלא אפי' למ""ד שבת זמן תפילין אסור שמא יבוא להוליכם ד""א ברה""ר ופירש רש""י שמא יורידם
מראשו אם בא ליפנות ויוליכם ד""א. והתוס' (ד""ה דילמא) גרסו דילמא מיפסקו ואתי לאתויי ד' אמות ברה""ר, והחשש בין בשל יד ובין בשל ראש. והקדוש
מקורביל פירש שהחשש שיצטרך ליפנות שייך בתפילין של ראש שאסור להכנס עמהם לבהכ""ס משום שי""ן, אבל תפילין
של יד א""צ לחלוץ וצריך לטעם שמא יפסקו.<br>2) לא מיבעי למ""ד
שבת זמן תפילין הוא, אלא אפי' למ""ד שבת לאו זמן תפילין הוא אינו חייב משום שמוציאם בדרך
מלבוש."	שבת סא. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"רמד. לשיטת רש""י באיזה אופן 1)
איתמחי גברא 2) איתמחי קמיעא 3) איתמחי גברא
וקמיעא 4) ספק אי איתמחי גברא? "	"1) אם כתב ג' מיני קמיעין, וכל קמיע ריפא אדם אחד,
איתמחי גברא לכל קמיעות בעולם.<br>2) אם כתב לחש אחד
וריפא בו ג' פעמים, בין אדם אחד ובין ג' בני אדם, איתמחי לחש זה ע""י רופא זה, ואם כתבוהו ג' רופאים
נעשה מומחה ע""י כל אדם. והקשו התוס' (ד""ה הא) על מה שרש""י כתב דאיתמחי קמיעא דוקא ע""י רופא זה, שרש""י עצמו פירש
באיתמחי גברא וקמיעא שנעשה מומחה מיד כל אדם.<br>3) אם כתב ג' מיני
קמיעין וכל קמיע ריפא ג' פעמים אפילו לאדם אחד, איתמחי גברא לכל קמיעות בעולם, ואיתמחי קמיעא מיד כל
אדם. וכתבו התוס' (ד""ה הא לאמחויי) שרש""י חזר בו ממה שאמר אפילו לאדם אחד, ורק אם ריפא ג' בני אדם יהיה איתמחי קמיעא
[ועי' מהרש""א].<br>4) כתב ג' מיני קמיעין
וריפא בהם אדם אחד."	"שבת סא. -
סא: ותוס' "		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"רמה. לשיטת התוס' באיזה אופן 1)
איתמחי גברא 2) איתמחי קמיעא 3) איתמחי גברא
וקמיעא 4) ספק אי איתמחי גברא? "	"1) אם ריפא שלשה בני אדם מחולי אחד בשלש איגרות שהיה
כתוב בכולן לחש א', ואפילו לכל אחד רק פעם אחת, ואז נעשה גברא זה מומחה אף לשאר אנשים שיש להם חולי זה אם יכתוב
לחש זה, אבל לשאר לחשים לא נעשה מומחה לעולם.<br>2) אם כתב לחש אחד
באיגרת אחת וריפא באותה איגרת ג' פעמים, שע""י זה נעשתה איגרת זו מומחה שכל אדם שישא אותה איגרת
עצמה יתרפא.<br>3) אם כתב לחש אחד
בשלש איגרות וכל אחת הועילה לשלשה אנשים או לאדם אחד שלש פעמים, איתמחי גברא ללחש זה בכל איגרת שיכתבנו
ואיתמחו איגרות הללו לכל אדם.<br>4) כתב אותו קמיע ג'
פעמים וריפא בהם אדם אחד."	"שבת תוס' סא.
- סא: "		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"רמו.
&nbsp;&nbsp;האם נעשה מומחה ו ְלמה 1) ריפא שלשה
אנשים משלשה חוליים כלאחד בקמיע אחר 2)
ריפא שלשה אנשים מחולי אחד בלחש אחד?"	"1) לרש""י נעשה הגברא מומחה לכל, שכל קמיע שיתן
יועיל. ולתוס' באופן זה לא נעשה מומחה כלל, ואינו נקרא מומחה גברא רק בשריפא שלשתם בלחש א', וגם אז אינו נעשה
מומחה רק לאותו לחש.<br>2) לרש""י נעשה לחש זה
מומחה, שכל מי שיכתבנו לחולי זה מותר לצאת בו. והתוס' סוברים דדוקא אגרת קמיע זה עצמו שריפא לג' בני אדם מותר
לצאת בו, אבל אם יכתוב הלחש הזה על קמיע אחרת לא נקרא קמיע מומחה ואסור לצאת בו."	שבת סא. - סא: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"רמז.
קמיעים של כתב האם מצילים מפני הדליקה, האם נגנזים והאם
נכנסים עמם לבית הכסא? "	"אין מצילים מפני הדליקה.
נגנזים. אם מחופים עור מותר להכנס עימם לבית הכסא <sup>קכד</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קכד.  ולכאורה באינם מחופים עור
הוי למיעל בהו לבית הכסא ואי לא אסיר. בעיא דלא איפשטא, אמנם ברי""ף כתב ובראש יוסף ביאר הכרחו,
עיי""ש. ופשטינן אם היו מחופים עור שרי </span>"	שבת סא: - סב.		
